דעות

קדחת ושמה "אקרדיטציה": מרדף עתיר משאבים הפוגע במטפלים ובמטופלים

אם הנהלות בתי החולים היו משקיעות במטופלים את הזמן, הכסף ותשומת הלב הניהולית שהן משקיעות בניסיון לעבור את מבדקי האקרדיטציה – מצבה של הזקנה במסדרון בהכרח היה טוב יותר

כ-8 מיליון דקות בשנה מושקעות בהנפקת אישורי מחלה. אילוסטרציה

לעתים נדמה כי במציאות הקיימת במערכת הבריאות הישראלית, הטפסים, המחשב והרשומה הרפואית נהפכו לחזות הכל – בעוד המטופל כאדם הולך ונדחק לשוליים. כך למשל, בעומס המטלות ובתחרות על זמנם המוגבל של הצוותים הסיעודיים, ובמקום להשקיע את הזמן בטיפול בכאביו של המטופל, נאלצים המטפלים להקדיש לא מעט זמן למילוי אומדן כאב. הגיע הזמן לעצור את התהליך ההרסני שמתרחש, ולהוביל למדינית בריאות מאוזנת של פחות טפסים, אומדנים, חוזרים ונהלים – ויותר טיפול רפואי וסיעודי, יחסי אנוש וחמלה. הגיע הזמן להחזיר את המטפל אל מיטת המטופל.

מ-2010 אחזה בבתי החולים בישראל קדחת ושמה "אקרדיטציה". מבדקים שנערכים על ידי גוף חיצוני ועצמאי שבוחן את עמידת בתי החולים במגוון רחב של קריטריונים, נהלים וסטנדרטים. מבדקי אקרדיטציה מתקיימים בבתי החולים אחת לתקופה, ולקראתם נכנסים כל בתי החולים לתזזית. זהו מרדף עתיר משאבים אחר תו תקן בינלאומי, שלכאורה מעיד על מצוינות, איכות ובטיחות הטיפול הרפואי.

ואולם, במקום להשקיע את המשאבים המוגבלים במטופל ובבני משפחתו, בחודשים שלפני מבדקי האקרדיטציה, מפנות הנהלות בתי החולים את מלוא תשומת הלב והמשאבים להכנות, הכל במטרה לזכות בתקן הנכסף. גם כשהמחיר הוא שחיקת הצוותים המטפלים ופיחות בטיפול למאושפזים.

נושאים קשורים:  ד"ר עדי ניב יגודה,  דעות,  חדשות,  אקרדיטציה
תגובות

עדי ניב יגודה כותב את מה שרופאים רבים חשים ואינם מעיזים לומר.

אנונימי/ת
19.04.2019, 14:25

פרופ. נכבד,
בבית חולים, סליחה. ״מרכז הרפואי״ מעיני הישוע שאתה מנהל בכבוד, לא ברור האם הייתם עובר רבע מאקרדיטציה. שהתהליך הוא מצחיק, כדי לא להגיד אחרת, זה נכון. אבל שאתכם מעניקים טיפול מיתר לאנשים בני 100+ מעבר לכל תקווה רציונלית, זה יותר טוב? אגב, עברתי כמה אקרדיטציות: בדקו ניירות, טפסים, נועלים...מה לא. א! מתישהו דברו גם אם אחת המטופלים. כל שאילה כאילו שלקחו אותה מספר סיפורי לילה לילדים עם פיגור שכלי!!! ואגב, אם גם אתה לא מסכים עם הביזיון הזה, למה לא קצת מוקדם יותר? אולי היה עוזר, בערת ה׳!

אנונימי/ת
19.04.2019, 15:55

פרופ. רביד,
אתה מנהל בית החולים מעיני הישועה בבני ברק.
שאלה אליך, לציבור ולמשרד הבריאת: האם לפי תקנות האקרדיטציה מאפשרים לאדם בגיל מעל 81 לנהל בי"ח ולשלוט על הטיפול הרפואי של מאות אלפי חולים בשנה??? יש עוד דבר כזה אפילו בישראל?

התברר שדניאל לובין, שכתב תגובה למטה, הוא רופא מנהל אגף תינוקות ופגים מהגדולים בארץ. הוא נראה שצועק הצילו, ביאוש, מהתנאים שיש לו לנהל אגף ענק כזה.
למה אתה, כרופא ומנהל בית החולים, לא עוזר לו כנדרש לנהל את האגף, כדי שאלפי התינוקות של כולנו יקבלו טיפול טוב?

לובין נשמע זועק ... להציל התינוקות לפני שתקרה קטסטרופה.

אנונימי/ת
19.04.2019, 16:38

דווקא מעייני הישועה עברו אקרדיטציה בהצלחה...

אנונימי/ת
19.04.2019, 16:57

זו הוכחה שהאקדדיטציה היא בדיחה גדולה בעלות עצומה. העובדה שהבית חולים המוזר הזה עבר את המבדק בהצלחה רק מחזקת את התחושה שמדובר בעוד תהליך שבו כסף מגלגל עוד כסף בתמורה לנייר

19.04.2019, 17:16

רופא אנונימי - של נעליך מעל רגליך כשאתה משמיץ את אחד מגדולי הרפואה בישראל. תתבייש

אנונימי/ת
20.04.2019, 11:44

"זו הוכחה" - יש שיטות שונות להשיג משהו.
כנס ל YOUTUBE והקלק "פרופ' מוטי רביד מגמגם משקר ..."; אך בוא נניח שאולי הוא לא זכר את הכשלים ...

לתקוף אישית ובו בזמן להסתתר תחת מטריית האנונימיות זה לא הגון וגם פוגם באמינות הטיעונים

לתקוף אישית ובו בזמן להסתתר תחת מטריית האנונימיות זה לא הגון וגם פוגם באמינות הטיעונים

22.04.2019, 18:13

אני מוחה על אזכור גילו של פרופסור רביד כאבן נגף לתפקודו. רפואה היא אולי המקצוע היחיד ש״הזקנים״ יכולים לתרום למערכת שאבדה לחלוטין את אומנות האבחון ליד מיטת החולה, ללא בדיקות יקרות ומסובכות. גילנות היא סוג של גזענות. הכותב הינו רופא גריאטר בן 66 שמתכוון לעבוד עד שהשכל יאפשר והגוף לא יבגוד.

22.04.2019, 18:13

אני מוחה על אזכור גילו של פרופסור רביד כאבן נגף לתפקודו. רפואה היא אולי המקצוע היחיד ש״הזקנים״ יכולים לתרום למערכת שאבדה לחלוטין את אומנות האבחון ליד מיטת החולה, ללא בדיקות יקרות ומסובכות. גילנות היא סוג של גזענות. הכותב הינו רופא גריאטר בן 66 שמתכוון לעבוד עד שהשכל יאפשר והגוף לא יבגוד.

אנונימי/ת
25.04.2019, 17:31

מצד אחד, גילנות היא בעיה. מצד שני, וכגריאטר אתה יודע זאת טוב מרובנו, לא ניתן להתכחש לעלייה הניכרת בשכיחות בעיות בריאותיות בעשור התשיעי לחיים. הפתרון לבעיה זו ביחס לרישיונות שחיי אדם תלויים בהם, בין אם מדובר ברישיון לרפואה ובין אם מדובר ברישיון נהיגה, הוא להנהיג בחינות תקופתיות (כמקובל בארה"ב) באופן שינפה באופן טבעי את אלה שכבר לא מסוגלים (וזה יכול לקרות לפעמים גם בגיל מוקדם יותר, לצערנו). כל עוד הדבר לא נעשה, אז שימוש בגיל כאמצעי סינון הוא הרע במיעוטו.

26.04.2019, 11:57

שנות התשעים לחיי אדם:
צודק הכותב כי שנות התשעים של האדם מלוות בכשלים בריאותיים שונים, גם הזיכרון לא מה שהיה, יש להכיר בכך ולא להיאחז בקרנות המזבח.
נאמר כבר "לכל, זמן; ועת לכל-חפץ, תחת השמיים."
מגיע זמן לקום ולפרוש בכבוד ולתפקד בזירות אחרות מתאימות יותר לגיל, כפי שעשה המנכ"ל האגדי של שערי צדק בגיל 70. קם וסיים תפקיד מנכ"ל בכבוד והדר ומצא מקומו בתפקיד מכובד אחר ומתאים לגילו וניסיונו.

אנונימי/ת
18.04.2019, 16:49

התבלבלת . הנהלות בתי החולים עושים זאת כי משרד הבריאות דורש מהן.
את האצבע יש להפנות למשרד הבריאות.

יגודה יקר כל מילה בסלע. האקרדיטציה אכן חשובה ומועילה ותורמת רבות לבטיחות החולה. ברם, זו העת לאקרדיטציה כחול-לבן . מברך אותך הגם שתבוא האש..תמיד בשמחה

אנונימי/ת
19.04.2019, 14:28

בטיחות החולה? אני מזמין אותך לראות פעם אחת איך אודים “”check list” לפני כניסה לחדר הניתוח. ואז אתה תבין שכל יום שחולים לא מתים כמו זבובים זה רק רחמנות של ה׳
בושה!

24.04.2019, 00:25

אם אתה מתכוון ל- timeout אתה פשוט לא מכיר את הספרות. הכנסתו הביאה לירידה בתמותה הניתוחית ביותר מ-50%. אולי מוזר שאמצעי כל כך טריוויאלי כמו הרשימה הזו כל כך מועיל. אבל אי אפשר להתווכח עם העובדות.

אנונימי/ת
19.04.2019, 10:09

האקרדיטציה מתאימה אכן לארה"ב. באמריקה גם היחס שבין כמות הצוות הרפואי למספר המטופלים גבוה בהשוואה לארץ, וזה משאיר להם הרבה זמן להתעסק עם ניירת.

אנונימי/ת
21.04.2019, 02:16

ישראל נמצאת במקום הראשון ב-OECD ביחס שבין מספר תקני הרופאים האקוויוולנטיים בבתי החולים לבין מספר ימי האשפוז בשנה בבתי החולים.

אנונימי/ת
27.04.2019, 14:58

גם בארה"ב זה בעיקר מסחטת כספים, רק ששם כולם מבינים את זה ולא מיחסים לזה משמעות אמיתית.
אצלנו זה מה שהיה חסר...

אנונימי/ת
19.04.2019, 10:21

וואוו
אתה כל כך צודק. מישהו היה חייב לומר שהמלך הוא עירום.
ונכון גם שזו דרישת משרד הבריאות. מן הסתם לא מעט בתי חולים היו מוותרים בשמחה על ההתעסקות הזו שלא מותירה להם זמן ותקציב לראות את החולה וצרכיו.
אלף נהלים שאין מספיק כוח אדם לעמוד בהם, ורבבות חולים שמשלמים את המחיר.

19.04.2019, 10:33

אני מסכים לחלוטין .זהו גולם שקם על יוצרו.צריך שתהיה בקרה ויקבעו סטנדרטים של איכות , אבל מה שקרה שהאקרדיטציה הפכה להיסטריה.

אנונימי/ת
19.04.2019, 10:36

אם הרופאים מפחדים מזה סימן שזה מועיל לזקנה המוזנחת במיון ובמסדרון

אנונימי/ת
22.04.2019, 17:48

ממש לא הבנתה. האקרדיטציה היא לתהליכים לא לרופאים. ולכן הרופאים לא מפחדים כלשונך אלא מצרים על אובדן כסף מידי 3 שנים לטובת בקרת תהליכים במקום לרפואה

אנונימי/ת
22.04.2019, 17:48

ממש לא הבנתה. האקרדיטציה היא לתהליכים לא לרופאים. ולכן הרופאים לא מפחדים כלשונך אלא מצרים על אובדן כסף מידי 3 שנים לטובת בקרת תהליכים במקום לרפואה

כל מילה בסלע. גם הערך של האקרדיטציה מפוקפק ותורם בעיקר מבחינה כספית לאלו שמפקחים על האקרדיטציה.

אנונימי/ת
19.04.2019, 10:46

מה שנכתב ע"י עו"ד יגודה ידוע כבר לצוותים בכל בתי החולים, ואף ידוע לחלק גדול מההנהלות שמפחדות להתנגד למפקד העליון במשרד הראשי.
הטיפול בחולים הפך להיות אוטומטי, דרך מילוי טפסים ושאלונים רבים.... אין כבר אנמנזה ואין בדיקה פיזיקלית... לאחר מילוי השאלונים השלב הבא בטיפול הנבדק הוא בדיקות מעבדה והדמייה וכך נשכחה מאחור השיחה עם הנבדק והיחס אליו ולתלונותיו.
לדעתי יש מקום גם לבדוק מי עומד מאחורי החברה שמבצעת את מבדקי האקרדיטציה, ולא אתפלא אם יימצא לזה איזה שהוא קשר עם גורמים כאלו ואחרים העומדים מאחורי התהליך עליו מבוזבזים משאבים אין קץ וכסף רב, והכל רק מראית עין, תיאטרון ומשחק שכל הצוותים וההנהלות מנסות לשחק ולשכוח את הטיפול הרפואי האמיתי עליו גדלו מרבית הרופאים.

אנונימי/ת
20.04.2019, 17:12

כל מילה - זהב

אנונימי/ת
19.04.2019, 10:49

עו״ד ד״ר ניב יגודה - כל הכבוד! הגיע הזמן לטפל בנושא. איך קורה שמשרדי הבריאות והאוצר מעודדים ולא אוסרים בזבוז משאבים כזה. כמה זה עולה? כמה שעות עבודה של אנשי צוות שגם ללא אקרדיטציה כורעים תחת העומס? מי הוא בעל האינטרס ומי מרוויח מכל הטרוף הזה? הכל בשם טובת החולים - האמנם?

אנונימי/ת
19.04.2019, 10:51

מסכימה מאוד!
בזבוז זמן של הצוות הסיעודי . האחיות עסוקות בדווחים במקום לסעוד את המטופלים.
האקרדיטציה מתאימה לתשתיות ולמערכת עתירת משאבים וכוח אדם. כמו בארה"ב . איננה מתאימה לישראל.

אנונימי/ת
19.04.2019, 16:05

בהחלט מסכימה שמושקעות שעות רבות ע"ח המטופלים.וכן משאב כספי. הגם שהמדד אינו אמיתי בכל ימות השנה.רק בזמן המבדק.

19.04.2019, 10:55

כול כך צודק. כול כך מיותרת ובאה לשרת אנשים שלא יכולים להיות רופאים ועוסקים בביקורת. המידתיות החכמה נעלמה. מעתיקים מאמריקה. בלי לחשוב.
It badly hearts true medicine

אנונימי/ת
19.04.2019, 10:58

מילים כדורבנות!

אנונימי/ת
19.04.2019, 11:00

אכן כל מילה חקוקה בסלע.
מה גם שהרווח העיקרי עושה החברה המעניקה את האישור, ואחרי ביקורת אחת או שתיים ותשלום אחד או שניים מקבלים את האקרדיטציה.

אנונימי/ת
19.04.2019, 11:15

כדי להבין את האבסורד כדאי לראות את רשימת בתי החולים שקבלו את תו התקן. האם מובן כיצד כולם נושאים באותו תו תקן בינלאומי? האם ניתן להסביר ...?

19.04.2019, 11:20

רב תודןת לך.יישר בוח. משך שניםאני אני מדבר על זה. ניירת ועועוד -מרוחקים מהמציאות! מירה על פרטיות, מספר עמוים לחתןם-מי קורא-ביזמון זמן ועצים!
כאשר בחדר 2 רופים עם 2 פצינטים ןעוד 2-4 מלוויםץ המציאות והפריו עם אישור האקרדיטציה!! הכסף היה עוזר לשיפוץ והרחבה של חדרי מטופלים וציוד הכרחי לעבודה תקינה.
מקוה שעוד אחרים יצטרפו לקריאתנו.

מסכים עם פרופ.רביד

אנונימי/ת
19.04.2019, 11:30

אקרדיטציה כחול לבן.
להביא אמריקאים שיבדקו סטנדרט ישראלי זה כמו לתת להודי גפילטע פיש
הגיע הזמן שמנהלים יפרשו מהפרסה הזאת ויודיעו חגיגית למנכל/השר עתיר הנסיון בלטפל ו להסתכל בעינו של המטופל בלילות ובחגים- חדל!!!!

19.04.2019, 11:34

כל כך נכון!!! אמת צרופה. כל מילה בסלע! היבעת את מחשבותינו בצורה הכי יפה ואמיתית.

אנונימי/ת
19.04.2019, 11:53

הגזמתם בביקורת.
אקרדיטציה קיימת בכל העולם המערבי הן למעבדות והן למוסדות רפואיים.
צריך לבצע זאת במידה אך אין לשפוך את הילד עם מי האמבטיה.
אגב, סוג של הקרדיטציה קיים גם בשיפוץ ותחזוקה של מטוסים. (לבדק מטוסים של תעשיה אווירית יש אקרדיטציה).
האם מישהו מהמבקרים מוכן לטוס במטוס ששופץ על ידי מוסך מטוסים ללא אקרדיטציה?

אנונימי/ת
20.04.2019, 08:53

בהחלט כן!

הכל נכון, ומעל לכל:
מחקרים הראו שבתי חולים שעוברים אקרדיטציה לא (לא!) יותר טובים מאלה שלא מבזבזים כסף, זמן ומאמץ על התהליך.

20.04.2019, 08:55

וזו הנקודה החסרה, אם יש טענה כנגד או בעד תהליך האקרדיטציה וכל תהליך אחר יש לתמוך בנתונים.

לפני כשנה וחצי עקב מעבר צוות סעודי מהמחלקה לאסותא אשדוד וסגירת המחלקה לתקופה לצורך הקמה מחדש , הנחתי את הצוות הסעודי הנותר להתמקד בהדרכת אחיות חדשות ובטיפול במאושפזים תוך הפסקה מוחלטת של עיסוק בהכנת מצגות וניירת להצגת יעדים 2019 השגים 2018 , ראיונות אישיים לכתיבת חוות דעת לכוח אדם חודשיים ששלישוניים שנתיים , פרויקט שרות, פרויקט איכות ועוד עוד. להדריך צוות ולטפל נקודה. לשמחתי התוצאה הקלינית ב2018 טובה מאד. למרות שאני נמצא תחת התקפה וביקורת מצד "מנהלת האקרדיטציה" גם כעת אני מנחה את האחיות לא להתעסק בכל עניין ודבר שאינו קשור לטיפול ישיר במאושפזים. לא מוכן יותר למשמרות ששל 5 שעות טיפול ו3 שעות ניירת . אין שום טעם לשבת ימים ולילות למלא מסכי מחשב אין סופיים עם סעיפי חוות דעת על צוות שמונה 13 רופאים מהם 8 מעל גיל 60 תוך התלבטות מה לכתוב בסעיף מה תוכניות שלי לעתידם. מספיק. עד כאן. מוכן שיפטרו אותי מיד. אני קורא לכל מנהלי המחלקות לחסום פעילות שאינה קשורה לטיפול ישיר במחלקתם. אנחנו מחוייבים לטפל במאשפזים ובהרכב הצוותים בארץ עיסוק באקרדיטציה בגזרת המחלקות היא פגיעה ישירה באיכות הטיפול ללא כל ספק. תוכנית השרות ותוכנית האיכות 2019 היא השקעת זמן טיפול נטו . אם זה לא טוב למבדק שלא יהיה מבדק

אנונימי/ת
19.04.2019, 16:40

כל מילה בסלע...

אנונימי/ת
20.04.2019, 08:59

עוד 100 מנהלים אמיצים כאלה והאקרדיטציה על כל תחלואיה ושקריה עפה לפח ההיסטוריה

אנונימי/ת
21.04.2019, 02:27

יכול להיות שבמחלקות ילדים, שבהן המוטיבציה של הצוות גבוהה, התרומה של האקרדיטציה מוגבלת. אבל מחלקות ילדים הן היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, וברפואת מבוגרים זוהי אופרה אחרת לגמרי.

ברפואת מבוגרים אם לא מתעדים אומדן כואב אז הזקנה בפרוזדור יכולה להיאנק מכאבים שעות על גבי שעות ללא הועיל. אם הכאב לא רשום אז הוא לא קיים.

אנונימי/ת
04.05.2019, 12:31

כל הכבוד

19.04.2019, 12:13

בקרה צריכה להיות, אבל במינון הנכון. לעתים יש גלישה לבקרת יתר, שחוסמת. צוות רפואי טוב, ובקרה נכונה יביאו להפחתת אחטזי הכשלון לאורך זמן.

19.04.2019, 12:30

יש להקים מנגנון אקרדיטציה שמתאים למדינת ישראל, עם הרבה פחות ניירת ועם מינימום של בירוקרטיה. האקרדיטציה הקיימת מתאימה לארה"ב, שם ישנם הרבה יותר עורכי-דין מאשר רופאים ואחיות וקיימת כמיהה בלתי מסויגת להגיש תביעות משפטיות כנגדם על-מנת להתפרנס "בכבוד".

אנונימי/ת
21.04.2019, 02:28

ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בשיעור עורכי הדין ביחס לאוכלוסייה.

19.04.2019, 13:14

כיועץ למערכות ניהול איכות בתקן ISO 9000, אני מעיד עד כמה האקרדיטציה הנה פרך בהוצאה לא פרופונציונלית ביחס לתועלת, ובהחלט ממליץ לרדת מהעץ היקר והמטריד הזה

19.04.2019, 14:10

כמה שאני מסכים. הבנתי את הבעיה לפני 10 ש' הוא כלי להנהלה ולא קשור לאיכות הטיפול. חבל !

19.04.2019, 14:18

צודק לגמרי
הנהלות ענקיות שעסוקות בעיקר בעצמן והצגת ההשגים שלהן בלי שום קשר למציאות הקשה של המטופל והסיטואציה המתסכלת של המטפל.
הבסיס העיקרי לכשלון מערכת הבריאות היא רמת ניהול בינונית ומטה בכל הדרגים החל מהכאילו סגן כאילו שר, מנכל חדל כל כישור מקצועי ומשם לניהול שהמוטיב המרכזי שלו הוא חוק הבינוניות.

אנונימי/ת
19.04.2019, 16:22

Joint Commission International היא חברה פרטית המרויחה בישראל מליוני דולרים מביצוע בקרות בבתי חולים. אופי הבקרה של החברה הזו אינו מתאים למציאות הישראלית. נכון הוא שיש בסל המבדקים שלה כמה מרכיבים חיובים אבל התמונה הכללית היא של חסר התאמה ניכרת. משלמים הון תועפות על תהליך שאינו משיג מטרה של שיפור טיפול. המוטיבציה להמשיך התקשרות עם Joint Commission International חשודה ומוזרה מאד . צריך בקרה שתפורה למידות הישראליות בעלויות ובמטרות. צריך לשחרר את הצוותים הרפואיים מעול המטלות המיותרות. מה שתאים לבתי חולים אוניברסיטאים גדולים בארה"ב לא מתאים לבית חולים ציבורי ממוצע בישראל. יש אולי מקום לשקול מבדקי Joint Commission International לחמשת המרכזים הגדולים בארץ. לכל שאר בתי החולים חסר ההתאמה בולט מאד ואפילו מסוכן.

19.04.2019, 16:31

מצטרף לקריאה להפסיק את "מפעל הזבל" היקר הקרוי אקרדיטציה.

האקרדיטציה דורסת את הרופאים את שאר הצוותים הרפואיים ,את החולים, ומזינה את את עצמה למימדי מפלצת מאלו המאכילים אותה.

אנונימי/ת
19.04.2019, 16:41

כמנהל מחלקה אני נאלץ לתכנן טבלת כוח אדם שבה יש טור מיוחד לכיסוי "העדרות" צוות מעמדות הטיפול השגרתיות לטובת שעות של נוכחות בישיבות לטובת הכנות לתהליכי אקרדיטציה. הנה החודש יש להכין חומר לישיבת מול הנהלת בית החולים "סיכום 2018 יעדים 2019." צריך להכין מצגת בתבנית מוגדרת. יש ישיבות לקבלת הנחיות על איך מכינים את המצגת. יש ישיבות להכנת המצגת, יש ישיבות לבקרה על איכות המצגת. בסוף תהיה גם ישיבה בה תוצג המצגת. בינתיים במרפאות חוץ עשרות מטופלים ממתינים לרופא . אני קורא למרד מנהלי מחלקות . מי שהעביר את הניהול שלנו לחברה בינלאומית פרטית שמטרתה רווח כספי יאלץ להתמודד עם מרד מנהלי מחלקות שמוטרדים מאובדן השליטה על המחלקות

אנונימי/ת
21.04.2019, 02:30

כל עוד המרד לא יהיה הרמטי, התוצאה תהיה שחלק מבתי החולים יאבדו את האקרדיטציה וחלק לא. ואז סביר להניח שהתור למרפאות החוץ בבית החולים שיאבד את האקרדיטציה יתכווץ לטובת אלה שלא.

אנונימי/ת
19.04.2019, 16:45

כל הכבוד לך
מסכים
ממש מיותר
המטופל נשכח הטיפול בו נשכח
ההורים מסביב מתחננים למענה
אבל מי שמעז ולא מקיים ההנחיות החיים שלו בבית חולים קדים

19.04.2019, 16:49

אני מצטרף
ממש פגיעה קשה בחולים
אין לזה שום קשר לרמת הטיפול
החולים סובלים המתמחים קורסים
צריך להפסיק עם זה
המשאבים למטופלים ולרופאים
פרופ נחול פריד

אנונימי/ת
19.04.2019, 17:19

האקרדיטציה בבתי החולים היא מסוג התהליכים שחשוב לקיימם מספר שנים ואז להפסיקם. התועלת שניתן להפיק כבר הופקה.

אנונימי/ת
19.04.2019, 17:19

האקרדיטציה בבתי החולים היא מסוג התהליכים שחשוב לקיימם מספר שנים ואז להפסיקם. התועלת שניתן להפיק כבר הופקה.

אנונימי/ת
19.04.2019, 18:13

סוף סוף התעוררת? למה לא כתבת את זה בזמן אמת????? בזבוז משאבים, זמן, כסף עבור כמה אינטרסנטים שהתעשרו עם זה? אל תהיה תמים. יש מי שהתעשר מזה.

אנונימי/ת
19.04.2019, 18:16

לא גברת. הם אומרים לך: תקצצי מהחוזים האישיים ומשכורות עתק של המנהלים הגנבים. ותורידי את התקציבים לכל השטויות שלא קשורים לטיפול הישיר של המטופלים. הבנת?

אנונימי/ת
19.04.2019, 18:55

לא גברת. הם אומרים לך: תקצצי מהחוזים האישיים ומשכורות עתק של המנהלים הגנבים. ותורידי את התקציבים לכל השטויות שלא קשורים לטיפול הישיר של המטופלים. הבנת?

19.04.2019, 18:58

עו"ד יגודה שלום רב.
שאלתי אליך בתור עורך דין ומשפטן האם הקצאת משאבים כה רבים לאקרדיטציה בכלל מותרת מבחינת החוק? כלום לא חוק בריאות ממלכתי מחייב הקצאת התקציב לטיפול בחולים בלבד והקצאתו לאקרדיטציה -שעיקרו עניין מסחרי בסופו של דבר אסור? האם פניה לבית דין לעניינים מנהליים כנגד משרד הבריאות והנהלות בתי החולים לא תביא למזור ?

19.04.2019, 19:08

המירוץ אחרי תואר האקרדיטציה , נזקו עולה על תועלתו. מושקעים משאבים עצומים הן בשעות עבודה והן בכספים רבים שהיו יכולים להיות לעזר בתחומים רבים.
אני אישית כרופא מנתח מוצא שמאז שהתחילו בתהליכי ה״שיפור״ מטפלים רק בטפסים, נהלים, חתימות ו״שאר ירקות״ והטיפול הרפואי האמיתי בחולה יורד בדרגה והופך למשני.

19.04.2019, 22:41

ועל זה נאמר בלע״ז: if you keep reporting everything you do, you ‘ll have no time left to do enything to report about

אנונימי/ת
20.04.2019, 06:32

נכון מאוד

אנונימי/ת
20.04.2019, 09:07

תעשיית השקרים הלבנים. למערכת הבריאות אין יכולת להחזיק את עגל הזהב הזה. אבל בלי הבעת דעה/התנגדות זה יימשך ואולי אף יחמיר. מרד? אי שיתוף פעולה? מרבית מנהלי המחלקות לא יעזו לעמוד מול מנהלי ביתי החולים ומרבית מנהלי בתי החולים לא יעמדו מול הנהלת משרד הבריאות. נמושות? אולי. התנהגות אנושית? בוודאי. זה ייגמר רק אם אחד מנערי האוצר יבין כמה כסף ניתן לחסוך למערכת. אז אני מקווה שנער אוצר כזה או אחר קורא את הנכתב באתר הזה.

צודק לגמרי, הגיע הזמן שמישהו יודה שהמלך הוא עירום, צריך למצא מדד שמודד כמה זמן מבלים חברי הצוות במגע ישיר עם המטופל וכמה במילוי ניירת ביורוקרטית אין סופית,

אנונימי/ת
20.04.2019, 21:38

בעבור חופן דולרים היה פעם מערבון וכיום זה מערכון . בדיחה גרועה שמשגעת צוותים רפואיים בכל המדינה. חופן כבד של דולרים בתמורה לנייר . שיטה קלאסית לייצר כסף מאויר.

עדי יניב יהודה כתב את מה שאופאים העוסקים באקרדיטציה אומרים.
את השטות של האקרדיטציה התחילו בארץ בבתי"ח של קופ"ח. הראשונים היו סורוקה, מאיר והעמק. במשך חצי שנה הפכו את בתיה"ח על ראשם. הוציאו אחיות משמרות, יצרו טפסים חדשים, המציאו נהלים, אחיות טיפלו בניירת במקום בחולים. אחיות מוסמכות דוברות אנגלית במספרים מוגדלים גוייסו למשמרות הבוקר, בשאר המשמרות היו אחיות מעשיות במחסור קשה. הוקמה מנהלת לאקרדיטציה, אחיות הסתובבו עם קלסרים וזה הפך לסמל מעמד. מרכז קופ"ח פנה לארגון הרופאים להתגייס. היינו מוכנים רק ביקשנו תשובה אחת :אם ימצא שיש בעיות וחוסרים, האם יש התחייבות לתקן ? הצענו את בי"ח סורוקה ובקשנו לבדוק את חדר מיון וחדר לידה. שני המנה"לים של חטיבת הרופאים בקופ"ח שישבו עם ועד חטיבת הרופאים סירבו להתחייב. לכן החלטת החטיבה הייתה שרופאים לא משתתפים באקרדיטציה . וכך היה. רופאים בקופ"ח לא השתתפו באקרדיטציה. לא השתתפו ולא הפריעו. התעלמו. ואז הוחלט במשרד הבריאות שכול בתיה"ח הממשלתיים ובכלל יעברו אקרדיטציה. ארגון רופאי המדינה, בראשות ד"ר נמרוד רחמימוב, חיפשו את התשובה ליעילות האקרדיטציה. לכן התקיים לפני מספר שנים כנס בירושליים של אר"מ עם אורחים מארק"ח ( ארגון קופת חולים) ומשרד הבריאות , והוזמנו ראשי איגוד האקרדיטציה . היו שם נציגים מארה"ב וראש הארגון משבדיה שנשאו מספר הרצאות. הסיכום של אותן הרצאות היה שאין כול הוכחות ליעילות האקרדיטציה. נאמר שיש דרישה ליותר צוותים, שחיקה של צוותים, ועודף ניירת, וביזבוז זמן מחשב, וירידה באיכות הטיפול. ארגון אר"מ והר"י החליטו אז שרופאים לא משתתפים באררדיטציה. אולם משרד הבריאות הוציא הנחייה למנהליבתיה"ח. בתה"ש ואיכילוב נכנסו לאטרף בכול הקשור לביצוע האקרדיטציה. בהמשך בזבוז הכסף על אקרדיטציה הפך לנחלת הכלל והיום נזרקים מיליונים רבים, על ידי כול בתיה"ח במדינה למטרה שאין כול הוכחה שהיא תורמת לבתיה"ח, לבריאות המטופלים או לביטחונם. ומאחר חוזרים על הבדיקה כול 3 שנים הרי שלפנינו משאבת כסף שממשיכה וממשיכה. בעקבות אותו כנס בירושליים נכתב מכתב למנכ"ל הכללית לעצור ולבדוק את יעילות ההשקעה אך דבר לא נעשה. ככול שזכור לי גם ארגון אר"מ פנה למשרד הבריאות עם סיכום אותו כנס.
מאז תחילת האקרדיטציה עברו שנים רבות. מיליונים רבים שולמו לגורמי חוץ. ככול שידוע לי עדין אין כול הוכחה ליעילות האקרדיטציה. אני משוכנע שיש לפנות שוב, למבקרים במשרד הבריאות ובקופ"ח ואולי גם למבקר המדינה כדי לבדוק את הצורך באקרדיטציה או אולי לכסף יש שימוש הרבה יותר טוב במערכת הבריאות שסובלת ממחסור תקציבי קשה. אולי כן יּש לנסות ולעזור לזקנה במסדרון

אנונימי/ת
21.04.2019, 02:38

הטמעת האקרדיטציה בבתי החולים הביאה לשיפורים במגוון נושאים, ביניהם שיפור בטיחות בניתוחים (ביצוע הניתוח הנכון למטופל הנכון באיבר הנכון באמצעות "פסק זמן" לפני ניתוח), ארגון מגש התרופות בעגלת החייאה באופן אחיד, הרחקת תמיסות אלקטרוליטים מרוכזות מהמחלקות, קידום זכויות המטופל, הגדרת "אמנת שירות" הקובעת זמני תגובה מחייבים לבדיקות דחופות בין המעבדה ושירותי הדימות למחלקות, טיוב הרישום ברשומה הרפואית, וטיוב בקרת הרשומה הרפואית, שיפור תהליך אומדן צרכי המטופל והדרכת המטופל, שיפור התקשורת בצוות (תקשורת מעברים), בין מחלקות ביה"ח ובין היחידות האבחוניות (מעבדה, דימות) למחלקות האשפוז, קידום תחום מניעת זיהומים, כולל ניטור זיהומים נרכשים, קידום טיפול ממורכז-מטופל (patient-centered care) וקידום מדדי האיכות בבתי החולים.

אנונימי/ת
21.04.2019, 14:58

אכן נכון , מאוד תמוה בעיני שבמדינה מתוקנת שיש בה אנשים שחושבים , ההיטק מפותח , יש כלכלנים טובים , יש רופאים טובים , יש אוניברסיטאות מעולות , יש יצירתיות ,שכל חד , אז למה בעצם צריך לבוא צוות בדיקה מארצות הברית שיכולים להגיד לנו עליכם לעשות כך או אחרת , ובאמת זה אפילו מבייש שזקוקים לאנשי חוץ בכדי להגיד לנו - למה כאשר רופא או אח או מנהלן מציע הצעת שיפור בבתי חולים אף אחד לא מקשיב לו אבל אם זה צוות מארצות הברית משרדהבריאות וגם משרד האוצר משנסים מותניים ואז מתחילים תוך חודש ימים לשנות ולסדר תשתיות וכדומה .
כל הגישה של לשמור על הצוות הרפואי והסיעודי מתביעות ולכן מבקשים לתעד כל פסיק וכל נקודה , ובסופו של דבר אנחנו שכחנו לטפל בחולה . מספר האומדנים הוא פי עשר , מספר הנוהלים פי עשרים , ורוצים לדאוג למיצוי הפוטנציאל של האחות , מדברים על רמת הזיהומים ואז מבקשים מהצוות תצפיות , ואז מדברים על חוויית המטופל , ועל תודעת שירות , ועל בדיקה חוזרת בכל נושא ונושא , נכנס באמצע עניין של הגיינת הידיים , נכנס עניין של הגבלה פיזית , נכנס באמצע התקדמות הטכנולוגיה וריבוי של מכשיר ודרישה לשליטה מלאה , תוחלת החיים עלתה , הרפואה התקדמה , האוכלוסיה נכנסת לאינטרנט בודקת מה נכון ומה לא נכון , המשפחות דורשים ושאלות עוד ועוד שאלות הבהרה , התגבר הצורך בבדיקת נושא ניהול סיכונים , מילוי טפסי אירוע חריג וכמעט אירוע חריג כל זה מבורך ואין מניעה לכך אם זה מועיל לבטיחות המטופל ומועיל באיכות העבודה , אך האם ידעתם שמשנת 1997 ועד היום כל התקנים של האחים והאחיות נשארו אותו הדבר , אז בגלל שהצוות קורס תחת הנטל יש לכך מחיר כבד , והוא לכסות את הרגליים ולחשוף את הראש , ובאמת אנחנו כולנו הולכים כמו עדר , לא רוצים להתעמק במחשבה ולא רוצים להבין לעומק ולא רוצים שיהיה לנו סיעור מוחות , ולא רוצים להתנגד הרי זה לא נעים לכן כולנו ממשיכים באותה דרך מבזבזים אנרגיה מיותרת ורק תופסים זאת לאחר חלוף 50 שנה .
יכול להיות שאין לנו מספיק אינטלגנטציה רגשית מפותחת בכדי להגיד לא ולא להרגיש אשם , ואין לנו מספיק כוח בכדי להגיד לא לאקרדטציה ולהיות בין הבודדים שלא מסכימים עם האח הגדול , ואולי אין לנו את היכולת להיות חריגים ואלי אנחנו פשוט פוחדים להתעמת עם מנהלינו , או אנחנו באם לא נשתף פעולה נאבד את משרתנו ולכן אנחנו ממשיכים עד אשר יקום מחקר באוסטריה או בבלגיה או בקנדה ויוכיח שהקרדטציה מעכבת תהליכים יותר ממה שהיא עוזרת ואז מפסיקים לעשות אותה . ד"ר עדי יניב עדיף מאוחר מאשר לעולם לא ......

אנונימי/ת
22.04.2019, 22:36

כל כך נכון וכל כך עצוב!

22.04.2019, 15:11

מסכים עם כל מילה.
ברור שאין המערכת כמו גם הרופאים כיחידים מושלמים; יחד עם זה כולנו עברנו הכשרה, התמחות, בחינות; עבדנו שנים כמתמחים ומומחים צעירים תחת השגחה ובשיתוף בכירים מאיתנו עד שהגענו לעמדות בכירות בהן אנו המורים, המדריכים ואלו שדואגים באופן מתמיד לשמירת רמה נאותה ולשיפור מתמיד, כולל למידה מטעויות וישום לקחים. מחלקות נתונות לבדיקות תקופתיות של המועצה המדעית האמונה של שמירת רמת ההתמחות וההכשרה.
מה קרה שאיננו סומכים על עצמנו ונדרשים באופן מופרז למנגנונים כמו תקינות שונות, iso וכעת אקרדיטציה? יש לי תחושה שמע' אלו, בין היתר , קמו על רקע משפטיזציית היתר, חרדות יתר מפני תביעות רשלנות, והצורך הגובר בכיסוי.....; התוצאה היא ששיקולים החורגים ומתרחקים מן השיקול המקצועי חודרים למע' השיקולים וההחלטות הרפואיות. יש עיסוק יתר "מה יגידו ומה יחשבו עלינו" ו"איך נצטייר בהשואה לעמיתים אחרים", תחרות שלא תמיד בונה ועניינית.
אנו עדים לסגידה ומרדף אובססיבי אחר מדידות כמותיות ומספרים שמספקות צורך מתמיד לאישור מאחרים ומבלי משים פוגעת ביעילות הפעולה המקצועית החופשית שלנו.
אגב, הסגידה והמרדף אחר הערכה כמותית מתבטאת גם בבחינות ההתמחות, המהוות ללא ספק כלי חשוב להערכה, גם של יכולות ההוראה כמו של הרמה המקצועית של הרופאים, חרגו לכך שהן מפרופורציה ומחטיאות לעתים את מטרתן: לפעמים נדמה שבית החולים אינו רואה את תפקידו המרכזי, בנוסף כמובן לטיפול בחולים, להכשיר רופאים שאינם מיומנים רק מקצועית, אלא גם בכל ההיבטים האנושיים,הבין אישיים והחברתיים והפך למוסד אקסטרני למעבר בחינות התמחות.

אנונימי/ת
22.04.2019, 22:37

יאללה, לנגמ"שים!

23.04.2019, 11:01

אמת צרופה, וזאת בלי להזכיר את ה"ישראבלוף" [ אולי בעצם " עולםבלוף" ] הכרוך של הצגה למען התקן. הזכיר לי את התופעה של מעבר טסט משאית עם צמיגים חדשים שמוחלפים אח"כ לישנים שוב.

אנונימי/ת
23.04.2019, 20:59

מה עם מדדי האיכות בקהילה ?

עשרות שנים , עם שייכות לרופא משפחה

מומחה , המטופל/ת , אינם זוכים, לבדיקה

פיסיקלית מושלמת , ולו פעם יחידה !

העיקר הזמן המוקדש ל"מדדי איכות "

מומחה , כאשר בני משפחתי בגילאי מעל

לגיל 60 ,

24.04.2019, 00:50

אקרדיטציה לא משפרת את הטיפול בחולים, היא תהליך יקר, ללא תועלת מוכחת. איני מציג את דעתי. ראו
BMC Health Serv Res. 2015 Jul 23;15:280. doi: 10.1186/s12913-015-0933-x.
A systematic review of hospital accreditation: the challenges of measuring complex intervention effects.
Brubakk K1, Vist GE2, Bukholm G3, Barach P4, Tjomsland O5.

24.04.2019, 00:50

אקרדיטציה לא משפרת את הטיפול בחולים, היא תהליך יקר, ללא תועלת מוכחת. איני מציג את דעתי. ראו
BMC Health Serv Res. 2015 Jul 23;15:280. doi: 10.1186/s12913-015-0933-x.
A systematic review of hospital accreditation: the challenges of measuring complex intervention effects.
Brubakk K1, Vist GE2, Bukholm G3, Barach P4, Tjomsland O5.

אנונימי/ת
24.04.2019, 12:03

האקרדיצטיה היא תמצית התרבות הכלכלית האמריקאית שמחפשת כל דרך לעשות כסף ממילים וניירת. ממש קלאסי. תמורת מסמך צריך לשלם מליונים. ממש החלום האמריקאי בהתגלמותו. מצא איזה רגולטור שמחייב להצטייד במסמך כדי לשמר רשיון הפעלה של מערכת. שלם על המסמך מליונים והנה כל הלופ המלוא זוהרו.
שיפור בטיפול אין ולא יהיה מתהליך כזה. זה כסף שמייצר כסף תמורת נייר.. וכמובן אסור לשכוח: חובה לחדש תוקף כל 3 שנים. אחרת מה זה שווה?

אנונימי/ת
24.04.2019, 19:41

שם נירדף לקטסטרופה. ניירת, ניירת הררי ניירת היישר למיחזור. איבוד זמן יקר.

07.06.2019, 09:02

כיועץ איכות המלווה את המערכות הרפואיות בתקן ISO 9000, מערכת לניהול איכות, הרבה יותר ידידותית ועם הרבה פחות עלויות, אני מסכים עם עו"ד עדי

19.08.2019, 10:31

כל מילה בסלע??