עלייה מדאיגה בשיעורי נסיונות התאבדות בקרב ילדים בישראל

עלייה מדאיגה בשיעורי נסיונות ההתאבדות בקרב ילדים בגילאי 10-14 בעשור האחרון - כך עולה ממאמר שסוקר את התופעה בישראל ופורסם החודש בכתב העת "הרפואה". על המאמר מדווח הבוקר (ג') עידו אפרתי בהארץ.

מחברי המאמר, פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, ד"ר יניב פיגנצויג מבית החולים גהה וד"ר הילה גרון-רובינשטיין, פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, מציינים כי כיוון שמדובר בתופעה נדירה, אין מרבים לחקור אותה. "לרוב, ילדים לפני גיל ההתבגרות מדווחים על מחשבות אובדניות ולא על נסיונות אובדנות ממשיים. השכיחות של נסיונות אובדניים עולה עם הגיל, בייחוד לאחר תחילת ההתבגרות מינית", נכתב.

המחקר מצא עלייה של 46% בנסיונות התאבדות בקרב בנים ועלייה של 27% נסיונות התאבדות בקרב בנות, בהשוואה שנערכה בשיעור נסיונות ההתאבדות בגילאי 14-10 בישראל בין השנים 2009-2011, לשיעורם בשנים 2018-2020. בין 2005 ל-2009 נרשמו 16 מקרי התאבדות מתחת לגיל 15; בשנים 2010-2014 עלה מספר המקרים ל-24; בין השנים 2010 ל-2014 עמד המספר על 24 מקרים ובין השנים 2015 ל-2019 נרשמו 18 מקרים. היחס בין התאבדות לנסיונות התאבדות (בכל גיל) הוא אחד לעשרה – כלומר, מקרה התאבדות אחד על כל עשרה נסיונות.

נתונים מהשנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד ל-2023 מראים כי בין השנים 2019 ל-2022, מספר הילדים ובני הנוער שהגיעו לחדר מיון בעקבות ניסיון אובדני עלה מ-925 ל-1,075 (עלייה של 16%). על פי דו"ח המועצה לשלום הילד, בשנת 2022 דווח על 378 נסיונות התאבדות של ילדים בגילי 10 עד 14. כאשר מצרפים לכך 22 נסיונות התאבדות בקרב ילדים עד גיל 9, נמצא כי 37% מהקטינים שניסו להתאבד באותה שנה היו מתחת לגיל 14.

בנוסף, הנתונים מראים כי עד גיל עשר, שכיחות הנסיונות האובדניים זהה בקרב בנים ובנות. עם הכניסה לגיל ההתבגרות, מספר נסיונות האובדניים גבוה יותר בקרב בנות אך מספר מקרי ההתאבדות גבוה יותר בקרב בנים.

בדו"ח גם נתונים על עלייה של 19% בביקורי ילדים (עד גיל 17) במיון פסיכיאטרי, מ-5,368 ביקורים ב-2019 ל-6,398 בשנת 2022. עלייה דרמטית של 34% ניכרה בקרב ילדות, עם 3,604 ביקורים במיון פסיכיאטרי לעומת 2,687 בשנת 2019.

הכותבים מונים גם את גורמי הסיכון לאובדנות אצל ילדים: ל-90% מהילדים שדיווחו על אובדנות היתה אבחנה פסיכיאטרית אחת לפחות, 60% מהם אובחנו עם יותר מהפרעה פסיכיאטרית אחת. "השכיחות הכוללת של הפרעות מצב רוח בקבוצת הגיל הזו היא 7.1%", נכתב.

הגורמים הסביבתיים התורמים להתנהגות אובדנית אצל ילדים הם "סביבה ביתית או בית-ספרית לא בטוחה" לצד תרומת הרשתות החברתיות והמדיה הדיגיטלית - "ידוע כיום כי קיים מתאם בין משך הזמן שבו קטינים שוהים מול מדיה חברתית ומסכים לבין שכיחות דיכאון ומחשבות אובדניות, וכי שהייה של יותר מחמש שעות מול מסך מעלה ב-50% את שיעור הקטינים שמראים לפחות גורם סיכון אחד להתפתחות של אובדנות".